בעלי תפקידים
תולדות בית הכנסת
מתוך הספר : "מקדש מעט: בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים"
מאת ראובן גפני
שורשיו של בית הכנסת "אהל נחמה", בדומה לבתי כנסת אחדים באזור רחביה – קרית שמואל, קבועים באוניברסיטה העברית שפעלה בסמיכות מקום בשנות החמישים והשישים. לא רחוק מבניין הטרה סנטה,שבו פעלו כמה ממחלקות האוניברסיטה באותה העת, הוקם בית כנסת סטודנטיאלי צעיר, במסגרת פעילותו של ארגון הסטודנטים היהודי בית הלל.
בית הכנסת שפעל ברחוב בלפור בסמוך לבית ראש הממשלה כיום צמח במהירות רבה, ובתוך שנים ספורות החלו קבוצות שונות מקרב המתפללים לחפש לעצמם מקומות תפילה נוספים. אחד ה'מניינים' שהקימו יוצאי בית הכנסת שפעל בבית הלל, נוסד בבניין בית הסטודנט, בפינת הרחובות הנשיא ואיתמר בן אב"י..
סביב בית הסטודנט, שמבנהו נהרס לפני שנים מספר, התגוררו סטודנטים רבים, ואליהם הצטרפו כמה מן המרצים הצעירים שהתגוררו בקרבת מקום.
ליזמה סטודנטיאלית זו יש להוסיף את חוסר הנחת של צעירי השכונה מבית הכנסת המרכזי אהל רבקה, חוסר נחת שהביא רבים מהם לחפש מקומות תפילה חלופיים.
כך, בשבת פרשת 'ויקרא' התשכ"ב(1962 , (התאספו כולם לתפילה משותפת בבית הסטודנט. נוסח התפילה היה זהה לחלוטין לנוסח התפילה שהונהג בבית הלל, וכך נקבע כי המתפללים יתפללו בנוסח אשכנז.
עד שנת התשל"ט (1978) פעל המניין בבית הסטודנט, על פי רוב על מי מנוחות.
בשלב זה, עם התבססות הקהילה הצעירה והתרבות החברים הקבועים בה, הוחלט כי יש לנסות ולבנות בניין של קבע שישמש כבית הכנסת. באותה העת התרחשה שרפה בבית הסטודנט באחת מן השבתות, ומבית הכנסת שנפגע אף הוא, חולצו ספרי התורה ברגעים האחרונים. אף אירוע זה דחף את המתפללים להתחיל בבנייתו של בית הכנסת הקבוע. לנסיבות אלו יש להוסיף את העובדה כי סמוך לכך הועברה הבעלות על בית הסטודנט מן האוניברסיטה העברית לרשות הממשלה, ולא ברור היה כמה זמן תוכל המסגרת להתקיים באותו הבניין במצב החדש.
מגרש מתאים נמצא בקרבת מקום, ברחוב שופן, ועד מהרה הוזמנו תכניות אדריכליות מאת האדריכל הירושלמי דוד קאסוטו. משהסתיימו ההכנות והכנת התכניות, נערך טקס הנחת אבן הפינה. הטקס המרשים, שהתקיים בראש חודש אלול התשל"ח, החל במצעד לפידים מבית הסטודנט אל עבר מקומו החדש של בית הכנסת, וכלל חתימה על 'מגילת ייסוד בית הכנסת שאחד מעותקיה הוטמן באדמה לצד אבן הפינה. נוסף על הברכות שהשמיעו במקום אישים שונים, הנעימה את הטקס מקהלת ילדי בית הכנסת שהוקמה במיוחד בעבור אירוע זה והתכוננה לכבודו.
כיום ניתן לראות עותק נוסף ממגילת הייסוד של בית הכנסת בקומתו התחתונה של המבנה, בסמוך לבית הכנסת המשמש את המתפללים בימות החול.
כשנה וחצי לאחר קיום הטקס, בחג החנוכה התש"מ(1979 , (הסתיימה בנייתה של קומת המקלט, ושם נהגו המתפללים להתכנס. מאז ועד עתה הקהילה פועלת במקומה הנוכחי, בבניין שהוקם בכספי חבריה ובעזרת תרומות פרטיות. פעולות הבנייה כולן תבעו השתתפות כספית נכבדה מאת כלל חברי הקהילה. התשלום הראשון, יש זוכרים, היה בגובהה של משכורת חדשית אישית של כל אחד מן המתפללים, כל אחד על פי הסכום שהרוויח. הנטל הוכבד גם משום שחברי הקהילה סירבו לקבל לצורך בניית בית הכנסת כספי ציבור והעדיפו לשלם את הסכומים הגדולים מכיסם הם או בעזרת תרומות פרטיות שהצליחו לגייס.
שמה של האגודה הקהילתית נקבע כ 'מעלות, ובבניין הקבע הוסב שמו של בית הכנסת עצמו ל'אהל נחמה, "על שם נחמה ליפשיץ, אשתו של התורם הגדול ביותר לבניין בית הכנסת. בתום ארבע שנים נוספות של בנייה, בשלהי שנת התשמ"ד , נחנך האולם המרכזי של בית הכנסת, בקומתו העליונה של הבניין. האולם גדול בהרבה מן האולמות ששימשו עד אותה העת את המתפללים, ואף עזרת הנשים גדולה בהרבה מן המצוי ברוב בתי הכנסת.
מראהו של בית הכנסת אמור לדמות לאחד מסלעי ירושלים שהיו פזורים בסביבה כולה
.פני בניית בית הכנסת .